יום שישי, 14 באוקטובר 2011

סובב תל-אביב (או האם מקבלים סחרחורת אחרי שלושה סיבובים?)

סובב ת"א זה בדיוק כמו מה שזה נשמע - רכיבה מהנה סביב העיר ללא הפסקה. המירוץ כלל שני מסלולים - מסלול משפחות (מסלול של 7 קילומטר אותו לא ניסינו מחשש ששי ידרוס את כולם) ומסלול שבאמת סובב את ת"א, באורך 21 קילומטר. בעיקרון המסלול הארוך ביותר שפורסם באתר הוא שני סיבובים במסלול הנ"ל, מה שמסתכם ב-41 ק"מ אבל בהיותנו מורדים בלב החלטנו לעשות את המסלול שלוש פעמים. ההזנקות התחילו ברבע לשבע בבוקר, וזו השעה שהגענו למקום וראינו עשרות, אם לא מאות אנשים מתחילים לנסוע מסביב לכיכר המדינה.
הם מסתירים את הויטרינה של AMOR :(
זה היה מראה מעניין, אבל בהחלט לא משהו שאנחנו נרצה להצטרף אליו, אז חיכינו עד שתנועת האנשים התדללה ובערך בשבע יצאנו לדרך. תחילת המסלול הביאה אותנו לאיילון, כביש ראשי שנסגר בשביל המרוץ, ואחד האתגרים במסלול - היינו חייבים להיכנס ללאפ השלישי לפני שפותחים את איילון מחדש לתנועה בתשע, מה שהשאיר לנו שעתיים ל40 קילומטר. לא משימה קשה אבל בהחלט לא משאיר יותר מדי זמן להתברברות בהתחלה.
איילון מזווית שלא רואים על אופניים בדרך כלל
איפשהו על איילון השארתי את שי מאחורי (אבל לא רחוק במיוחד מסתבר) והוצאתי קצת אנרגיות בנסיעה מהירה אבל די משעממת, אז את שני הלאפים הנותרים עשינו ביחד. האתגרים הכי קשים ברכיבה הזאת היו התנועה בהמון. המהירות הממוצעת שלנו הייתה הרבה יותר מהירה מרוב האנשים ולכן היינו צריכים לעקוף הרבה אנשים (בלאפ הראשון, עקפו אותי פחות מ-10 רוכבים, ואני עקפתי עשרות), דבר שאני בסדר איתו אחרי עשרות נסיעות בפארק הירקון, אבל שי יצא קצת מתוסכל בגלל זה וחבל.
מספר המימדים המומלץ לעקוף את הדבוקה: 2
אחרי הסיבוב הראשון המהיר והסיבוב השני הקצת פחות מהיר הבנו שיש לנו חצי שעה לעלות לאיילון מה שאומר שהגיע הזמן לאכול! לטיול זה שי הביא עוגיות אלפחורס טעימות ביותר וכמובן מנגו מיובש ותמרים מיובשות.
שי, יש לך משהו ירוק על הראש
הסיבוב השלישי היה כנראה האיטי ביותר, בעיקר בגלל עצירת אוכל שניה על הטיילת, רק כדי לספוג קצת ים ולשנות אווירה מהאספלט בו בהינו כל שאר היום. לאחר שחוסלו כל האלפחורס וספגנו מספיק שמש כדי להתחיל לשנות צבע עלינו על האופניים ונסענו לקו הסיום בו חיכה לנו... כלום. לדעתי פה היה מחסור באירגון - לא היה שום דוכן סיום, לא חולקו תעודות וזה נראה כאילו הכיכר הייתה בעיקר מלאה באנשים מבולבלים עם אופניים. ואם כבר אני מתלונן, אני חייב להגיד שהצמיד הכתום שאתם רואים בתמונות מעל ושעלה לנו 60 שקלים לראש היא בזבוז כסף מוחלט. אף אחד לא בדק או מנע מאנשים בלי צמיד להיכנס לסובב ובעיקר זה נראה כאילו כל אחד יכל היה להצטרף למסלול מכל נקודה בלי שום בדיקה קפדנית. הארגון הקלוקל המשיך בזה שכמה ימים אחרי קיבלנו מייל שמוביל אותנו לשני דברים כושלים: 1. עמוד אינטרנט שבו אתה מכניס שם והוא מייצר לך תעודת השתתפות. איזה יופי. ממש תודה. אולי הגננת גם תבוא ותגיד לי שעשיתי עבודה טובה.
ברוסיה הקומוניסטית תל אביב סובבת אותך
2. תמונות מהמרוץ. כן, זה בהחלט נחמד שהעלו אותן, אבל לעבור על 800 תמונות עם הממשק שלהם זה תענוג שאני לא אזכה לחוות. אם למישהו יש כמה שבועות פנויים, הוא יכול לנסות למצוא אותנו. כנקודה סופית אני אגיד שלמרות הכל ממש נהניתי ברכיבה הזאת בעיקר בגלל ההרגשה שאתה חלק ממשהו יותר גדול והאתגר שבזה. אני בטוח שגם שנה הבאה אני אשתתף, אבל כנראה שתראו אותי מתפלח למסלול כאשר הדבר הכתום היחיד שיהיה לי זה מנגו.
סובב תל-אביב
14.10.11

25 קמ"ש 62 ק"מ 2:30 שעות

בלי ספק היה כיף, אבל האירגון לקה בחסר והמסלול שיעמם כבר בהקפה השניה.

יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

איצטדיון רמת גן לבריכת הנופרים

השבוע עשינו טיול לילי, שטחי ושטוח (כמו ששי אוהב). רכבנו לגדתו של הירקון בזיג ובזג מסוף פארק הירקון עד לבריכת הנופרים וחזרה.
בשונה משאר הטיולים, ובתקווה התחלה של מסורת, הצטרפה אלינו רוכבת נוספת מגרופי. כן ירבו! לאחר שנפגשנו התחלנו את הטיול והפשלה הראשונה קרתה - הפנס של שי לא עובד. השעה היא שבע והמסלול שלנו הוא בחשכה מוחלטת. הרוכבת שהצטרפה אלינו הגיעה מצויידת ביותר והחלטנו ששי ירכב באמצע וייעזר באחד מהאורות שלנו. רכבנו במהירות בינונית עד שהאירוע השני המעניין קרה - הגענו למעבר בשלולית בצבע מאוד מגעיל, מה שגרם לי לנסות לעבור אותה בצידה, מקום עם צמחיה שהחביאה בוץ תובעני במיוחד. האופניים נעצרו והנעל של הרגל שירדה נתקעה בבוץ הטובעני ולאחר צד החליטה להישאר שם. לאחר שחילצתי את הנעל, שהתמלאה בבוץ מגעיל במיוחד לא הייתה ברירה אלה להמשיך, כשבנעל שלי יש ביצה קטנה.

קצת אחרי הפגישה שלי עם הבוץ עלינו על מסלול שזיהיתי כשעשינו אותו בעבר ולבסוף גם מצאנו את בריכת הנופרים. בהזדמנות זו ניקיתי קצת את הבוץ שבינתיים התקשה לו בנעל ולאחר הפסקה קצרה חזרנו לרכב את דרכינו חזרה. בדרך פגשנו זוג רוכבים נוסף שטייל באיזור. שי הכיר אותם מגרופי, ולאחר שהצטלמנו המשכנו במסלול. אחרי שלוש וחצי שעות נסיעה, סיימנו את ה-43 קילומטר של המסלול וחזרנו לפארק הירקון, בדיוק בזמן לתפוס עצרת ענקית של רב כלשהו באיצדיון רמת גן.

אצטדיון רמת גן לבריכת הנופרים
5.10.11

15.90 קמ"ש 43.5 ק"מ 3:32 שעות

הירקון תמיד מספק חוויה דומה, לא קשה טכנית ובלילה גם די חדגונית. נסיעה בלי פנס והיתקלויות עם בוץ לא תרמו נקודות. הפלוס היחיד הוא שלשוכני תל-אביב זה מסלול שתמיד שם, קרוב ויציב.


ל-GPX וסטטיסטיקות



מים לים

לפני שניגשים למסע כמו רכיבה של שביל ישראל, החלטנו לעשות שביל חוצה ישראל צנוע הרבה יותר - מים לים. זה מסלול של יום אחד שיש בו תחושה של משהו סימבולי לחצות את המדינה ממערב למזרח, וכמובן אין כמו סיום ברחצה בכנרת.
יש הרבה גרסאות של מסלולים מים לים, אנחנו החלטנו לקחת את הקל ביניהם, מסלול של 57 ק"מ יחסית מישורי. המסלול הזה התאים לנו כי רצינו להתחיל את האימונים בצורה מדורגת.


הטיול התחיל בנסיעה ארוכה מהמרכז לכינרת בשביל לשים את הרכבים ולאחר מכן חזרנו עם רכב אחד לקרית ים, התחלנו לרכב יחסית מאוחר בשעה 9:00.
אחרי רכיבה קצרה בעיר (כמו שסבדר אוהב) הגענו לשבילים, שהתבררו כשבילים רחבים ומתאימים לטיסה בגובה נמוך.

אחרי נסיעה קצרה הגענו לישוב ערבי, הראשון ולא האחרון שנפגוש במהלך המסלול הזה. אמנם הרגשנו שם שכל העיניים מסתכלות על האנשים המוזרים שלובשים טייץ ומסתובבים בכפר, אבל סה"כ הרכיבה היתה קצרה וללא התקלויות מיוחדות.

המסלול כלל רכיבה ארוכה וקצת מייגעת לאורך המוביל הארצי.






לקראת סוף המסלול יש ירידה לכיוון הכינרת שעוברת בשטח פרטי, אבל ההתעקשות על המסלול הזה הוכיחה את עצמה, זאת היתה ירידה ארוכה במהירויות גבוהות מאוד ממש עד הכינרת.
ה-Grand Finale הגיע בכניסה למים ורביצה ארוכה עד שהתקררנו מספיק כדי לחזור הביתה.

דבר סבדר: כנראה הטיול הכי כיף שהיה עד היום, ובהחלט עם השם המגניב ביותר. המסלול עצמו היה פשוט ואפילו עם ההתברברויות שלנו רכבנו די מהר. מה שכן, אותי די הלחיץ בתקופה זו לעבור בכפרים ערביים ואת שי הלחיצה כל שניה על כביש, אז עדיין יש איך לשפר את המסלול הזה :)
אנקדוטה קטנה לסיום - שי החליט בטיול זה שרכיבה זה לא מספיק והחליט לחלטר כמטאדור, כאשר הוא גרם לפרה לרדוף אחריו כמה מטרים. זה היה מצחיק ביותר מהצד, אם כי יש לי הרגשה שהוא קיבל את זה בפחות נונשלנטיות.

מים לים
1.10.11

--:-- קמ"ש 57 ק"מ 3:15 שעות

מסלול מעולה עם נופים משתנים ורכיבת שטח קלילה, נעימה וזורמת. מומלץ ביותר, אבל אל תצפו לאתגר, רק לחיבור פשוט לטבע ולהרבה שקט.


הקלטה של המסלול המקורי שלפיו רכבנו אפשר למצוא כאן.

יום שני, 10 באוקטובר 2011

פנס לרכיבות לילה

בטיולילה האחרון בירקון המזרחי שבו הפנס שלי שבק חיים בתחילת המסלול החלטתי שאין ברירה, צריך לקנות פנס חדש.
אגב, רכיבת לילה בלי פנס דוקא היתה חוויה מגניבה, אבל די מסוכנת...
הרבה מידע שימושי מצאתי בקומונה של משה לומנס וחבריו.
מה שכן , המידע לא הכי עדכני ולכן לא בחרתי מתוך הפנסים שהם המליצו עליהם, אבל כן קניתי לבסוף פנס מ-dealextreme.
הפנס שקניתי לבסוף הוא מהלינק הזה.
הפנס מאוד בהיר - 900 לומנס שזה בערך בהיר כמו פנס של מכונית, בעוצמה מלאה הסוללות מספיקות ל-3 שעות עבודה, נסעתי איתו גם בעוצמה בינונית וגם במצב זה הוא מספיק לנסיעה רגועה בשטח.
לגבי התופסן לכידון, קניתי גם כן מ-dealextreme מעמד למצלמה הוצאתי לו את הבורג וחיברתי עם בורג אחר לפנס כמו שמוסבר בקומונה.

מי? מה? למה?

מי?
אנחנו שני רוכבים -
שי - רוכב מנוסה שעדיין לא מסוגל לתפעל GPS.
סבדר (או מיכאל) - רוכב "מתחיל" שכל טיול שלו מוכיח מחדש שכוח המשיכה חזק יותר כשאתה בשטח.



מה?
המטרה היא לרכב את שביל ישראל באופניים. 900 קילומטר, שבשבילם נעשה הרבה יותר מ-900 קילומטר של אימונים.

למה? 
הבלוג הזה נפתח בעיקר כדי לסייע לאנשים אחרים שמחפשים יותר מהקלטות של מסלול - גם תיאורים של אתגרים מיוחדים בו וחוות דעת של שני חבר'ה רגילים. חוץ מהקלטות וחוות דעת על מסלולים ננסה לשלב גם את הכנותינו למסלול, ביקורות על ציוד ושאר חוויות מסביב לרכיבה (כמו הויכוח הנצחי של מה יותר טעים - תמרים מיובשות או מנגו מיובש).